הדרת נשים בעמדות הניהול הבכירות בתעשייה הקיבוצית

פרופ' יפה מושקוביץ משמשת כראש החוג למדעי ההתנהגות במכללת צפת. בתפקידה היא תומכת בנשים מוחלשות מהמגזר היהודי והערבי. סטודנטיות מוצאות אצלה אוזן קשבת לבעיותיהן, היא מנסה לסייע במציאת פתרונות ובתמיכה בהן במהלך הלמודים במכללה. במשך שנים לימדה קורס העצמת נשים, ראתה ייעוד להטמיע ערכים פמניסטיים שיווניים בקרב נשים צעירות.

החברה הקיבוצית עברה שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים בעקבות תהליכי ההפרטה. חלה הפרדה בין משק וקהילה והמשמעות הייתה שארגונים כלכליים מתנהלים באופן עצמאי ללא זיקה ומעורבות של הקהילה השיתופית. התעשייה הקיבוצית התנתקה מהקהילה, וניהולה עבר לגורמים מקצועיים. כתוצאה משינויים מרחיקי לכת אלו נשאלת השאלה כיצד השפיעו תהליכים אלו על  תפקידי ניהול של נשים בעמדות הבכירות?

החברה הקיבוצית בעלת האתוס השוויוני יצרה בעבר ציפיות שלנשים יהיה תפקיד משמעותי ושוויוני יותר מאשר בחברה הישראלית הסובבת. מחקרים על החברה הקיבוצית טוענים שמעמד האישה לא היה שוויוני יותר מאשר בחברה הכללית גם לפני קום המדינה בחברה היישובית. מספר מצומצם של מחקרים מלמדים על כך, שמעמדן של נשים בחברת הבונד (המהפכנית) היה ללא הבחנה (כלומר, אפליה) מגדרית. מצב זה השתנה לאחר קום המדינה, נשים חזרו לתפקידיהן המסורתיים והן הועסקו בתפקידי חינוך, טיפול ומתן שירות, לעומת ניהול החברה הקיבוצית שהופקד בידי ידיים גבריות.

מחקרי על התעשייה הקיבוצית בעשר השנים האחרונות, מסתמך על עבודת שדה בארבעה מפעלים: מתוכם שלושה מפעלים בקיבוצים מופרטים ומפעל בקיבוץ שיתופי אחד. שיטת המחקר הסתמכה על עבודת שדה אתנוגרפית, במהלכו רואיינו כמאה בעלי תפקידים. הממצאים שאתאר מסתמכים על נתונים אילו ואינם יכולים ללמד על כלל התעשייה הקיבוצית, אך הם מספקים מבט על המתרחש במפעלים אלו, וניתן להניח כי התמונה אינה שונה גם במפעלים אחרים.

נשים ממלאות תפקיד ברצפת הייצור, תפקיד ארגוני נוסף שהוא שכיח במפעלים הקיבוציים הוא ייצוג יתר של נשים בתפקידי מטה. נשים עובדות כפקידות, וכמזכירות של מנכ"לים. תפקידי מטה בעלי אופי טכני כגון טכנאים, אנשי מחשב ומהנדסים מאוישים על ידי גברים. כאשר נשים ממלאות תפקידי ניהול, סביר להניח שזה יהיה ברמות הנמוכות של ההיררכיה או ברמות הביניים של התעשייה. לדוגמה, נשים ממלאות תפקיד של מנהלות משאבי אנוש (כך היה בשני מפעלים שחקרתי), במפעל אחר אחת הנשים כיהנה בתפקיד של מנהלת מוצר. דוגמה יוצאת דופן נמצאה באחד המפעלים בהם מכהנת אישה בתפקיד בכיר של מנהלת כספים. תפקיד זה הינו בעמדה הבכירה ביותר של המפעל. למעט דוגמה חריגה זו, כל התפקידים היוקרתיים של מנכ"לים וסמנכ"לים מאוישים על ידי גברים. בנוסף לכך, גם תפקידי הניהול בעמדות הביניים, כגון: מנהלי יצור, מנהלי מחלקת הרכבה, מנהלי שיווק וכספים מאוישים בעיקר על ידי גברים.

התמונה בתעשייה הקיבוצית אינה שונה מהתמונה המתגלית הקהילה עצמה שבה נשים ממלאות תפקידי טיפול והוראה ואילו גברים מאיישים תפקידי ניהול בכירים של הקהילה הקיבוצית. הקהילה הקיבוצית אינה שונה מהחברה הישראלית, היא קמה על אתוס סוציאליסטי אך זנחה אותו כאשר מדובר בנשים. החברה הקיבוצית, אשר יצרה הזדמנויות חדשות והביאה לשינויים מרחיקי לכת לא השכילה ככל הנראה לנצל את כישוריהן של נשים ולנתב אותן בצורה שוויונית יותר באשר לאיוש תפקידים בכירים בתעשייה הקיבוצית. התעשייה הקיבוצית היא פורצת דרך בתחומים רבים, בתחום המגדרי היא עדיין מאכזבת, עדיין לא השכילה לנצל את ההון האנושי הייחודי של נשים ולתעל אותו לטובתה. 

נשים בוחרות ללמוד עיסוקים מסורתיים, זה אולי חלק מההסבר שאינן נכנסות לתפקידים טכניים שדורשים השכלה מקצועית. תפקידי ניהול בעמדות הבכירות אינם תולדה רק של הכשרה מקצועית אלא מקורם בתהליכים חברתיים עמוקים יותר של הצבה חברתית וחיברות (סוציאליזציה) שעדיין נשלטים על ידי חשיבה פטריארכלית מסורתית שמשמרת את המצב הקיים במפעלים הקיבוציים.

שיתוף המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *