האירוע המטלטל של פרסום שלטים וגרפיטי עם תוכן מיני פוגעני בשני תיכונים בעיר כפר סבא1 בספטמבר 2020, הוביל את כל הקהילה שלנו לנקודת קיצון. כיום, בפרספקטיבה של מספר חודשים לאחר האירוע, אבקש לסכמו בתקווה גדולה ומשותפת.
לאחר מאבק עתיר דורות, סוף כל סוף נושאים כמו מאבק באלימות מינית ושוויון מגדרי, תופסים את מקומם בראש סדר היום הציבורי והתקשורתי.
גם לפני 10 שנים קיבלו את פני בנותינו ובנינו שלטים, מילים, מעשים, פה ובכל מקום אחר בארץ ובעולם. ההבדל המהותי הוא שהיום אנחנו נמצאים ונמצאות בצומת היסטורית כרשות עירונית, הנגזרת מתהליכים רחבי היקף בארץ ובכל העולם עם מהפיכת #me_too והמשכה.
אנחנו בפתחה של מהפיכה אמיתית ונקודת ציון היסטורית ומכוננת בתולדות המאבק באלימות מינית ושוויון מגדרי, גם הגברים מצטרפים להובלת המאבק והציבור כולו זועק במלוא כוחו ולא מוכן לקבל – לא רק מעשים, אלא גם לא מילים.
מצד אחד, נראה שהתקדמנו גם בזירת השוויון המגדרי והדרת נשים. כך, ניתן לראות יותר נשים בתפקידים בכירים ולא מצופה מהן להישאר בבית. השיח המגדרי מקבל במה וביטוי, לצד מודלים שונים של נשים ואימהות וגם גברים ואבות. גם לאבות יש חופשה לידה או "תקופת לידה והורות" וגם המונח "משרת אם" הולך ונעלם מהעולם. אפילו שיעורי כלכלת בית לבנות כבר נעלמו מהנוף.
מצד שני, הסטראוטיפים וההבניות החברתיות הנושנות עדיין עומדות בעינן, ממשיכות להכות שורשי ענק כמבקשות להישאר כאן לנצח. בעיקר בכל נושא המיניות – בנים לומדים שעליהם "לכבוש" ו"להשיג" כמה שיותר נשים וזה המודל לגבריות. בנות לומדות שהן צריכות להיות "יפות" אבל לא "קלות" או "נותנות". אין פה בכלל שאלה של רצון ולפעמים אפילו לא של הסכמה. וכל זה קורה כבר בגיל 11-12.
זה ממשיך בדיון על מכנסיים קצרים וההתעסקות האינסופית בגופן של הבנות והנערות עם סרגלים ו"גשי למזכירות". הפרדה בשיעורי ספורט – הבנים לכדורגל והבנות לריקוד, בהדרת נערות ממדעים ואפילו בגזלת החופש לבחירת צבע – בכחול לבנים וורוד לבנות. למה? ככה.
יש נקודה אחת משותפת לכל הביטויים הללו. והיא נקודת המפגש השברירית כל כך בין העולם השוביניסטי, הסטראוטיפי המפלה של העבר ובין העולם שעובר שינוי תפיסות ועמדות חברתיות לעבר שוויון – במרכזה עומדים הילדים והילדות שלנו – חשופים, מבולבלים, כועסים ומוצפים.
שם בדיוק אנו צריכים להיות עבורם/ן. הפתרון כמובן כמו תמיד בחינוך, אבל אני לא מתכוונת רק לחינוך של הילדים והילדות שלנו. התהליך החינוכי הוא לא מופע יחיד, חד פעמי, המתבצע רק במוסדות החינוך.
מדובר במדיניות ברורה, עם היבטים רבים ומגוונים ושותפים ושותפות רבות, שכולם מובילים לאותה מטרה – יצירת סביבה שוויונית, מכבדת, נעימה, בטוחה, מאפשרת והוגנת עבור כולן וכולם.
החינוך לשוויון מגדרי ולמיניות בריאה חייב לבוא לידי ביטוי ברמה הלאומית – בחיבור בין משרדי ממשלה שונים כמו המשרד לשוויון חברתי, לקידום וחוסן קהילתי, הרווחה וכמובן משרד החינוך. הפתרון השורשי והאמין ביותר הוא השקעה בחינוך מודע מגדר המבקש להתגבר על סטראוטיפים והסללות לכל המינים והמגדרים. מדובר בנושא חברתי – לא לנשים בלבד!
החינוך לשוויון מגדרי ולמיניות בריאה חייב להתחיל מהגיל הרך, עת הילדות והילדים משחקים ביחד, קוראים ביחד ומגלות ומגלים ביחד את העולם וחוקרים את גופם/ן. שם הכל מתחיל ומהנקודה הזו המסרים הברורים צריכים להתחיל לחלחל.
החינוך לשוויון מגדרי ולמיניות בריאה חייב להתחיל בחינוך של ההורים וא/נשי החינוך מסביב. האימהות והאבות, המנהלים והמנהלות, המורות והמורים, מפעילי ומפעילות החוגים ואפילו בפרסומים תקשורתיים ובאירועים. כולנו ביחד סוכני/ות השינוי ולכולנו ביחד היכולת להשפיע על עיצוב התפיסות המגדריות – לחיוב ולשלילה, להרחבה ולצמצום אפשרויות.
זה לא יעזור אם בבית-הספר נעביר הדרכות על מיניות בריאה, אבל הפרסומות בטלוויזיה יראו מודל אחר לגמרי, אם נדבר על מכנסיים קצרים אבל ברשתות השיווק ימשיכו למכור רק מכנסיים בגודל אחיד קצרצר ואם נפתח מסלולים לנערות במדעים וההורים יכוונו רק לחוגי ריקוד.
העולם כולו, כולל התרבות, צריכים להשתנות מהיסוד.
וזו הנקודה בה אנו נמצאות ונמצאים כיום. כאן במפגש הזה של כולנו, מתרחש שינוי. צריך וחובה להכיר בו.
החזון של מועצת נשים עירונית הוא לפעול למען קידום שוויון מגדרי ברשות ולשרת את זכותן של כל בנות ונשות העיר בכל הגילאים לכבוד, שוויון, בטחון, תקווה והזדמנות שווה. להוביל, להנהיג ולקדם שינוי תפיסות ועמדות חברתיות במרחב המוניציפאלי המשוחרר מסטראוטיפים מגדריים והבניות חברתיות נושנות ומקדם שיח שוויוני ומכבד.
כפר-סבא נאבקת באלימות נגד נשים באופן בלתי מתפשר ולאורך כל ימות השנה עם התגייסות עירונית וקהילתית רחבת היקף. עת הגיע משבר הקורונה לפתחנו, אנו רואות בו הזדמנות להמשיך להיות הסמן הימני בתחום השוויון המגדרי וקידום נשים.
כך, אחרי עבודה בת שנים בחטיבות ובתיכונים של העיר, כפר סבא הייתה העיר הראשונה בישראל שקידמה סדנאות בנושא קידום שוויון בין המינים וצמצום תופעת האלימות המינית גם לגילאי יסודי. במהלך שנת הלימודים תשפ"א, שנים-עשר בתי ספר יסודיים בעיר הכניסו בשערם את סדנאות "הכי בטוח בשבילי" לכיתות ה'-ו', בתמיכה, עידוד וסיוע כלכלי מטעם העיר.
יצאנו ביוזמה רחבת היקף למניעת אלימות כלפי נשים, תחת הכותרת "לוקחים אחריות" המופנה הפעם לגברים, במטרה להשפיע על התרבות, החינוך והקהילה וזאת באמצעות מעגלי ההשפעה העירונית ושיתופי פעולה עם עמותות הספורט השונות, מובילי ומובילות דעת קהל, קהילות עירוניות, ארגוני מתנדבים/ות ועוד.
השקנו את "קהילת הורות לשוויון"2, שבה קראנו להצטרפותם של הורים גברים לקהילה מתוך הבנה ברורה שהמאבק חייב להיות של כל החברה ולא רק של הנשים. ואני קוראת לכולכם/ן ההורים להצטרף לקהילה ולהיות חלק מסוכני וסוכנות השינוי וכולי תקווה כי ארגונים נוספים בארץ ילכו בעקבותינו.
פיתחנו מודל לחינוך מודע מגדר לגיל הרך – עם תכנית שנתית של "חינוך מאפשר"3 בגני הילדים וערכות משחק שוויוניות חדשות "בתנועה שווה" שמטרתו לשים סוף ל"פינת המשפחה" בובות רק לבנות, משחקי כדור רק לבנים. שינויים אלה יאפשרו העשרת האקלים בגן וקידום ערכי הסובלנות, ההכלה, השוויון ואורח חיים בריא. לבנים שלנו מגיע להביע רגשות, אמפטיה והכלה, קשת שלמה של מודלים להזדהות ועקירת תופעות ההסללה.
כל זאת בנוסף לפעולות נוספות שקיימנו ברשות כגון: כינוס ישיבת מועצה מיוחדת שלא מן המניין לדיון מעמיק בנושא אלימות נגד נשים וחינוך מודע מגדר; קיום מעגלי שיח ועידוד יוזמות נוער אקטיביות; שיח נערות אישי עם ראש העיר; קיום סדנאות מניעה בשיתוף מרכז הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית בחטיבות ובתיכונים ולראשונה בשכבת כיתות ו'; ייזום והשתתפות בהפגנות להעלאת הנושא לסדר היום והצגת מכלול הפעולות באתר שקיפות עירונית4 ועוד ועוד.
כאמור, העולם כולו, התרבות כולה צריכה להשתנות מהיסוד. גם עולם התרבות והאומנות שיש לו יכולת אדירה להשפיע, לבטא הלך רוח ציבורי, להביע מחאה, לטלטל. ולשנות. לכן יזמנו לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, ביום 25.11.20, אירוע חשיפת קיר מחאת האומנות הגדול בארץ ברוחב 20 מטרים בהיכל התרבות העירוני בכפר-סבא פרי יצירותיהם של אומני ואומניות העיר ולרגל השקת הקמפיין העירוני "זה מתחיל במילים ונגמר במעשים"5 בהשתתפות בני ובנות הנוער בעיר.
ואם לא די בכך, על רקע כל זאת החלטנו השנה בכפר סבא, לציין את אירועי חודש האישה הבינ"ל ולהשיק יוזמה ייחודית וראשונה אשר מטרתה לקדם ולעודד ייצוג מגוון ושוויוני בתרבות אשר שיאה היה בחתימה על "אמנת תרבות שוויונית" בשותפות כ-20 ארגונים ארציים מעולם התרבות והאמנות.
אמונתנו היא כי תרבות, נשמת אפה של החברה, מבטאת את רוחה של החברה בה היא פועלת וממנה היא צומחת. התרבות היא סוכן חיברות ושינוי מהותי – ודרכה אף ניתן לתקן עוולות חברתיות. עלינו לוודא כי התרבות שלנו פועלת בהלימה לערכים שלנו, בד בבד ותוך חרדת קודש לשמירת חירות היצירה, הביקורת והמחאה.
יש לנו אחריות חברתית משותפת לייצר עבור הילדים והילדות שלנו עולם שוויוני, סובלני וסבלני, בו קשת אפשרויות הבחירה והביטוי רחבה, פתוחה לרווחה ומאפשרת כבוד, שוויון, בטחון, תקווה והזדמנות שווה.
אנו מחויבים ומחויבות להצלחת המאבק למען הילדים והילדות שלנו ולמען החברה כולה. זוהי השליחות המשותפת של כולנו. אני מבטיחה לכן ולכם, בכל ליבי, בכל כוחי – זוהי גם שליחות חיי.
תגובה אחת
עכשיו הזמן לעשות "גרפיטי חברתי" שיוויוני, על ידי נערות ונערים מחוייבים ומבינים את האחריות שלהםן.
גרפיטי שהוא לא ואנדליזם אלה מעביר מסר.
בטירה, עשינו גרפיטי שכתוב עליו בערבית ועברית
"חזקות וחזקים" עם סמל היד עם השריר המאפיינת פמניזם.