זכר או נקבה? גם וגם! הברירה בפינו

פרופ' צביה ולדן היא בלשנית התפתחותית חברתית. התמחתה ברכישת שפה ובמחשבים. עיסוקה בשפה העברית מתמקד בפרקטיקות תרבותיות – בטקסטים, בטקסים. היא פעילה חברתית ומגויסת למאבק על השלום.

באנגלית אומרים – I love you. שלוש מילים נחשקות ומרגשות. הצרות מתחילות כשרוצים לתרגם אותן לעברית, כי אז צריך לבחור אחת מארבע חלופות –

         אני אוהב אותָךְ / אני אוהב אותְךָ / אני אוהבת אותָךְ / אני אוהבת אותְךָ

לא בכדי תיארה יונה  וולך את העברית כסקסמניאקית. זה גם נכון וגם מבאס:

         עברית היא סקסמניאקית / עברית מפלה לרעה או לטובה…
         עברית היא סקסמניאקית / רוצה לדעת מי מדבר…

במילים אחרות, הסימון המגדרי בעברית הוא אכן עמוס ועודף, ומופיע גם כשאין לו הצדקה פרגמטית. כך למשל, במשפט – ראיתי קופסה חכמה צבעונית ושימושית – נלווים לשם קופסה שלושה תארים כולם במין נקבה, שנוצרים על-ידי תוספת לצורת הזכר. אך הם אינם נחוצים מבחינה תקשורתית.

אמנם אי אפשר לשנות את אופייה של השפה מן היסוד, אבל בהחלט אפשר להציף אפיונים מגדריים למודעות ולפעול בדרכים שונות כדי לעמוד על חלקם בעיצוב החברה. ואכן, יש עדויות רבות לכך שהדוברות והדוברים בוחנים מחדש ולעומק את אופן השימוש בהם. על אף שתהליכים לשוניים הם איטיים במהותם, אנחנו עדים לתזוזה טקטונית בשנים האחרונות. בחרתי שני תחומים כדי להדגים את החלופות השונות, בעל-פה ובכתב, המרחפות כרגע בחלל העברית: צורות הפנייה השונות ושמות בעלי מקצועות.

שימוש גורף בלשון זכר מופעל ללא קשר לרוב או למיעוט. אל מניין מורות שהשתתפו בישיבת צוות, כשעליהן מנצח מנהל אחד – פונים בלשון זכר. לכאורה זאת ברירת המחדל של השפה, לפחות לפי הניסוח של האקדמיה –  "נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו".1 אבל מה פירוש דרכה של העברית? העברית הולכת בדרך של דובריה. אין סיבה לאמץ מוסכמה זאת ולהנציח את המנהג להעדיף את הנטייה בצורת הזכר. נהפוך הוא. ישן מפני חדשה תוציא.

דוברות חלוצות באקדמיה, כמו פרופ' אורלי לובין, ובתקשורת, כמו חברת הכנסת מרב מיכאלי, בחרו בצעד נועז והשתמשו בלשון נקבה באופן גורף. כך הן הציפו את ההיבט המגדרי של העברית והנכיחו את החלופות. בחירתן מעוררת מחשבה על הדמיון בין גלגולי הלשון לבין תהליכי הצמיחה וההתפתחות של התנועות הפמיניסטיות על גליהן. בראשית הדרך ביטאו הנשים רצון להידמות לגברים, ואילו בהמשכה אנחנו נאבקות על דמותה של החברה כמכילה את כול בני האדם – נשים וגברים, כאלה שהם גם וגם או לא ולא – חברה המחילה באופן שוויוני את הזכויות והחובות על כולמן.  הייתי יכולה גם לכתוב כולם.ן. או כולם/ן או כולם(ן). ההבדל בין ארבע צורות הכתיבה האלה הוא שרק בראשונה שני הסופנים – צורני המין – אינם נפרדים ולפיכך הם שווי מעמד. קשה מאוד להתנבא ולחזות איזו מין החלופות האלה תתקבל, אבל עצם קיומן נותן תקווה ומצדיק אופטימיות.

השימוש הגורף בלשון זכר הופנם עד כדי כך שהוא הביא מדריכה בקורס הכנה ללידה לומר – כשיש לְךָ צירים, כל מה שאתה רוצֶה, זה שהם יעברו… לעומת זאת, כשזוגות צעירים משתפים את הסביבה בחדשות הם אומרים "אנחנו בהיריון". אלה הם שני פנים של המצב בחברה ובתודעה.

מדובר בדוגמאות ראשוניות בלבד להתחלה של שינוי מרתק שבו אנחנו מגייסימות את השפה כדי לעצב חברה חדשה במקום להיכנע למוסכמות של העולם הישן. הרצון לשנות את המצב הוליד אפילו גופנים (פונטים)2 חדשים לצורך העניין. ולכן אני אופטימית.

התלבטות נוספת שעולה היא האם צריך לייצר צורה מיוחדת עבור אישה הממלאת תפקיד מסוים, או להמשיך לקרוא לה בשם התפקיד. ונזכור שעד השנים האחרונות מזכיר מילא תפקידים שונים מאשר מזכירה. נזכור שסרסור היה בלשון זכר ואילו זונה בלשון נקבה. במילים אחרות, כשהיו למקצוע שתי צורות משלימות – בנקבה ובזכר – יוחדה לכל אחת מהן משמעות נפרדת, כשבדרך כלל יש לה יותר כוח בלשון זכר ופחות ערך ומעמד בלשון נקבה. זאת איננה תופעה ייחודית לעברית  – chairperson / chairman. אך העברית התחדשה כשפת דיבור בתהליכים מואצים והיא השפה היחידה בעולם שחזרה לשמש שפת-אם. בעברית המתחדשת קוראים לאישה הנושאת תפקיד של ראש ממשלה או ראש עיר ואפילו ראש אגף – ראשת ממשלה, ראשת עיר וראשת אגף. בעבר איש לא קרא לגולדה ראשת ממשלה, כפי שאפשר ללמוד מעיתונות התקופה: "יחד עם זאת, גולדה מאיר, שעם התמנותה לראש הממשלה לאחר פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969, נהנתה מתדמית של ראש ממשלה חזקה."3

במחקרים שערכתי התברר כי נשים בתפקידי רב חשו שעליהן להיקרא רב ולא רבה, שכן להבנתן רבה זאת צורה פחות יוקרתית מרב.4 בימים אלה אני מעדכנת את המחקר, ונראה שיש שינוי, ושהיום רבות רבות בוחרות להיקרא בצורת הנקבה. לגברים שעבדו כגננים בגני ילדים, לא היה אכפת כלל שפנו אליהם בלשון נקבה. הציבור הרחב, אגב, התקשה לקבל את העובדה שקוראים לגנן בגן הילדים כמו לגנן שעובד בגינה, על אף שזה מקור השם שתורגם מגרמנית… כך שומעים שוב ושוב גנן ganen… דא עקא, אין בעברית משקל כזה בעל מקצוע, ולכן אם רוצים להוסיף לעברית תבנית חדשה, חשוב לבדוק מה מידת השימוש הצפויה לה. יש דוגמאות רבות ומגוונות לפעילות חברתית המיועדת להעלאת המודעות למגדר, בין השאר, על ידי הנכחת צורות נקבה בפומבי – כך למשל יוזמת "דברו אלינו".5 פעילות אקטיביסטית של לוט"ם-היחידה ללוחמה בטרור מגדרי שינו את שלט הכניסה בירושלים ל"ברוכות הבאות" כאקט של העלאת מודעות;6 אני מצדיעה לכל היוזמות ובוחנת אותן בשמחה רבה, אך כאמור, במאמר זה החלטתי להסתפק בשני היבטים בלבד, כעדות לראשיתו של תהליך מרתק שבו לא רק השפה משפיעה על דובריה, אלא גם הדוברות תורמות לעיצובה.


  1. אוחזר ב-21.11.20 מאתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ראו למשל את הפרויקט "עברית רב מגדרית" של מיכל שומר, סטודנטית במכון הטכנולוגי חולון.
  3. ראו למשל, פרסום בעיתון משנת 1969 (אוחזר ב-21.11.20 מאתר הספרייה הלאומית).
  4. ולדן, צביה (2005). ‫ רב, רבית, רבת, רבה ורברבה. ‫פנים, 33, 84-77. וגם ולדן, צביה (תשסה, 2005) ‫ מה אמרה הפרופסור למנכ"לית?: על המגדריות בלשון ועל חשיבותה בחינוך. החינוך במבחן הזמן, 2, 511-496.
  5. ראו למשל את "המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית־מגדרית" שהופק במסגרת יוזמה זו.
  6. אני מודה למיכל זאבי על הערותיה המעשירות למאמר.

שיתוף המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *