על אקטיביזם "טיעוני" מול אקטיביזם אקדמי

עו"ד רוני אלוני סדובניק
ממובילות האקטיביזם הפמיניסטי במשפט ובתקשורת ורשמה תקדימים משפטיים כדוגמת חנינה לבדואית שרצחה את הקונה שרכש אותה מאביה, הכרה באונס כאירוע טרור לפי חוק התגמולים ועוד. בשנת 2016 נבחרה על-ידי מגזין גלובס כאחת מ-100 האנשים המשפעים ביותר על התקשורת בישראל. כיהנה כראש המטה למאבק בסחר בנשים, והובילה חקיקות בתחום זכויות אדם.

ע"וד רוני קרני סמית
משפטנית ופעילה פמיניסטית.

המאבק המשפטי למען קורבנות פשיעה מינית עשוי להדמות למלחמתו של דון קישוט בטחנות הרוח. רבות נכתב על חסמים במשפט כלפי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות1,  כאשר קורבנות פשיעה מינית מהווים אוכלוסייה בדיכוי כפול לכל הפחות.

המצב ברור ומדאיג: במסגרת הדין הפלילי הקורבן כלל אינה2 חלק מההליך המשפטי; חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה3 שיפרה את המצב, אך בהחלט לא הפכה את הקורבן לחלק אינהרנטי מההליך השיפוטי המתנהל כנגד הנאשם; גם התיקון לחוק הסיוע המשפטי4 שיאפשר סיוע לקורבנות ללא מבחן הכנסה עוסק בייצוג משפטי בהליך שלו שני צדדים: המדינה והנאשם; בהליך האזרחי, בו אין זכאות לסיוע משפטי, קיימות נקודות עיוורון רבות כלפי קורבנות פשיעה מינית, והעיקרית בהן היא ההבניה של דיני הנזיקין לפיצוי בגין אבדן כושר השתכרות תוך התעלמות מההרס הכוללני בחיי הנפגעת. אנו סבורות שהגיעה העת להנכיח ללא מבוכה את הפגיעות השקופות ולדרוש פיצוי כבד משקל בגינן. בעת האחרונה אנו עמלות על הנכחת הפגיעה בתפקוד המיני של קורבנות פשיעה מינית, ואנו סבורות כי הדרך לעשות זאת היא לשלב אקטיביזם "טיעוני" באקטיביזם אקדמי.

בעוד אקטיביזם משפטי-אקדמי קיים זה עשורים והוביל לרפורמות, דברי חקיקה והלכות חדשות של בית המשפט העליון, הזרקור על אקטיביזם "טיעוני" טרם הואר. משמעות המונח היא השאיפה שכאשר שיטת המשפט מייצרת עוול משפטי, ליטיגטורים יציגו טיעונים בדבר אותו העוול, עד שלא תיוותר ברירה בידי הערכאה השיפוטית אלא להתייחס לאותו העוול. כך, בהתמדה, תיווצרנה הלכות והמקרה יגיע לערכאות גבוהות, עד שתיקון העוול ייטמע בשיטת המשפט. זהו אקטיביזם משפטי אשר לא ניתן לבצע באמצעות הצעות חוק, ייצוג בוועדות, ושלל סוגי אקטיביזמים אחרים, אלא אך ורק בשטח. אנו קוראות לכך "אקטיביזם טיעוני", ובסיסו בהבנה כי אם נתעקש ונמשיך לטעון, גם אם נזכה להתעלמות שיפוטית במרבית המקרים, אנו נילחם על טענתנו שוב ושוב עד שנזכה להתייחסות. אט אט, בהנמקה משפטית יסודית, נבונה, הנסמכת על מחקרים ונתונים, ובסבלנות ברזל, יתחילו השופטים לתת דעתם בפסיקה, תוך שאיפה כי פסיקות אלה יגיעו לערכאות גבוהות.

כמשפטניות-אקטיביסטיות למודות קרבות, ניצחונות והפסדים, למדנו שכאשר אנחנו משלבות את כוחותינו וכישורינו ונלחמות במספר חזיתות, הסיכויים שלנו להישמע גוברים. כך, בעבר, שילבנו אקטיביזם טיעוני בוועדות נפגעי פעולות איבה לצד אקטיביזם אקדמי בדמות מחקר על פגיעות מין במצבי סכסוך, והצלחנו להביא לתקדים לפיו הוכרה קורבן אונס חמור כנפגעת פעולות איבה. 

כיום אנו עמלות על מאמר אשר מבקש להאיר נקודת עיוורון בהליכים אזרחיים בתיקי פשיעה מינית, והיא אבדן ההנאה מחיי המין לאחר טראומה מינית. חיי מין תקינים משפיעים על כל תחומי החיים, אך כאשר קורבן פשיעה מינית חווה את הטראומה בכל עת שהיא מקיימת יחסי מין, ישנה פגיעה אינהרנטית באיכות חייה אשר דיני הנזיקין דהיום עיוורים לה.

אקטיביזם טיעוני הנו "אקטיביזם מלמטה", והוא מצריך עבודת שטח יסודית ותובנה אמיתית מצד השופטים לעוול המשפטי בדבר הפגיעה האקוטית בחיי המין של הקורבנות, אשר משפיעה על כל תחומי החיים. זהו שינוי שלא נכון כי יגיע "מלמעלה". באופן זה, נטען ונטען ונטען עד שלא תיוותר בפני בית המשפט ברירה אלא לראות אותנו, להקשיב לנו, להבין על מה אנו מלינות ולתת פיצוי הולם בפסיקה. זוהי שיטת אקטיביזם סיזיפית. היא מחייבת את ההבנה שגלגלי הצדק טוחנים לאט.

בכל תיק אזרחי העוסק בעבירות מין אנו עושות מאמצים כבירים להאיר על נקודות עיוורון אלה באמצעות טענות נזיקיות. גם אם טענות אלה לא יתקבלו בתביעה אחת, או בשנייה, אנו כליטיגטוריות וכאקדמאיות זורעות את הזרעים ומכשירות את הקרקע עבור דור הבנות והנכדות שלנו. למענן אנו רואות את שליחותנו בעיצוב שיטת משפט אשר רואה את מכלול הפגיעות של קורבנות פשיעה מינית ואינה עיוורת לנזקיהן.

את מאמרנו בחרנו לסיים בקריאה לכל המייצגים הרלוונטיים לטעון טענות מהותיות, מנומקות, אסטרטגיות ואינטליגנטיות בדבר הפגיעה באיכות חיי המין של הקורבן ובדבר נקודות עיוורון נוספות של שיטת המשפט כלפי הנזקים הנובעים מטראומה מינית. רק כאשר נתאגד כולנו נשפיע על השיח המשפטי ונוכל לעצב שיטת משפט אשר תפסיק להיות עיוורת כלפי קורבנות פשיעה מינית ותנכיח בגאווה ובאומץ גם את הנזק שבפגיעה בנשיות, באינטימיות ובמיניות.


1 יובל אלבשן זרים במשפט (2005).
2 בכל מקום במאמר זה בו ישנה התייחסות למגדר קורבן עבירת מין, הכוונה הנה לכל המגדרים.
3 התשס"א-2001, ס"ח 1782.
4 חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז-2017, ס"ח 2653.

שיתוף המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *