פורנו מזיין את המוח

עוסקת בשינוי חברתי כמקצוע ואקטיביסטית. מתכננת תהליכי שיתוף בגיבוש מדיניות, ומרצה בנושאי מגדר, מוח ושינוי חברתי. שימשה בתפקידים טכנולוגיים בהייטק, ואף פעלה לקידום שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי בתעשייה. בעבר מנהלת מדיניות מגדרית בעיריית תל-אביב-יפו. פעילה חברתית פמיניסטית, ממקימות "רצות ומשפיעות" לקידום השתתפות ורישות נשים בפוליטיקה, הובילה מחאות נגד ענישה מקלה לעברייני אלימות מינית עם קהילת "צדק צדק רודפות", ועוד.

אחת לזמן מה, מתעורר הדיון הציבורי על פורנו. ידע הוא כוח, ובאמצעותו אפשר לעשות שינוי. לכן חשוב להבין את ההשפעות של פורנו על המוח האנושי, אשר מעצבות את ההעדפות האישיות של הצרכנים וגם את החברה והתרבות שלנו.

משחר ההיסטוריה, בני אדם ובנות חווה הסתירו את הגוף שלהם, ובמיוחד איברים מסוימים. מאז ועד היום, עירום הוא משהו שאנחנו לא רגילים לראות בכל מקום, ולכן הוא מפעיל אותנו, כלומר, גורם לנו לעירור פיזיולוגי ברמות שונות. נסו להיזכר בפעם הראשונה שראיתם תמונות עירום. כנראה שהייתם ילדים וזה היה בחשאי, אולי בתיווך מגזינים למיניהם, וכנראה שאת ה"הידלקות" הפיזיולוגית שחשתם אז, לא תחושו היום אל מול אותן תמונות. ככל שנראה יותר עירום, נפתח סבילות ונתרגש פחות. סבילות היא האופן שבו מה שצרכנו בעבר כבר לא משפיע עלינו באותה צורה, וצריך יותר ממנו כדי להגיע לאותה תחושת הנאה.

בעידן המידע יש חשיפה נרחבת לעירום בכלל ולפורנו בפרט, ולכן הסבילות המתפתחת היא לא רק ברמה האישית, אלא מתרחשת בחברה כולה. לפני פחות משני עשורים, הייתה קיימת האבחנה בין תוכן "אירוטי" ו"פורנו". בסרט אירוטי ראינו קצת ציצי ומדי פעם איזה ישבן. באותם ימים, סרט "פורנו קשה" כלל סקס מלא בין שני אנשים בוגרים. היום, אפשר למצוא הבלחות של ישבנים וציצים בפרסומות, בשלטי חוצות ובתכניות לכל המשפחה. מה שפעם נחשב לפורנו קשה נמצא בסדרות ובסרטים עם הגבלת גיל מינימלית. כלומר, כחברה התרגלנו ופיתחנו סבילות לעירום, שנוכח במרחב הציבורי ובתכנים "רגילים" שאינם פורנו. 

כמו בצריכת אלכוהול (פרט להבדל הקריטי שאלכוהול הוא מוצר צריכה ללא רגשות ואילו בפורנו מדובר על א/נשים) – בעזרת כוס יין אחת מדי פעם אפשר "לתפוס ראש", אבל כוס יין בכל יום תקשה "לתפוס ראש", ולכן יהיה צורך ביותר יין, או באלכוהול חזק יותר. אותם תהליכי התמכרות מתרחשים גם בצריכת פורנו: הגירוי הקבוע כבר משעמם ולא גורם לריגוש מספיק, ולכן יש צורך בפורנו קשה יותר, בגירויים חזקים. הפורנו של היום חייב להיות מזעזע יותר, פשוט כי הצרכנים שלו מפתחים יותר ויותר סבילות שנובעת מהצריכה הנרחבת.

אבל בניגוד להתמכרויות אחרות כמו אלכוהול, פורנו פוגע גם ביכולת של הצרכנים הכבדים שלו להשיג את המטרה המקורית שלשמה הם צורכים אותו – הריגוש המיני והאורגזמה הנכספת. אם תשתה הרבה אלכוהול, היכולת שלך לשתות לא תיפגע, אבל אם תצפה הרבה בפורנו, היכולת שלך לעשות סקס – עם עצמך או עם אחרות/ים – תיפגע. במחקר שנערך ב-2014 על בחורים פעילים מינית בגילאי 16-21 שצופים בפורנו, 54% מהם דיווחו על בעיות שונות בתפקוד בסקס – אימפוטנציה ברמה כלשהי.

איך זה קורה? באמצעות המוליך העצבי דופאמין – חומר כימי שמשמש בתהליכים רבים במוח, ביניהם גם הנאה ולמידה. עירור מיני גורם להנאה באמצעות זרם של דופאמין למרכזי העונג במוח. למידה ברמה הנוירולוגית היא יצירה של קשרים וחיבורים בין חלקים במוח, כלומר, בין אסוציאציות, וכשהדופאמין נפלט בתהליך, הוא מחזק את הקשרים האלו. בפורנו, הלמידה וההנאה מתחברות ויוצרות אפקט הרסני. נניח שאתה צופה בפורנו, שמעורר בך ריגוש. הדופאמין זורם אל מרכזי העונג, והריגוש גבוה. כדי להעצים את הריגוש, אתה מאונן, עוד דופאמין זורם להעצמת הריגוש, ועל הדרך גם מחזק את הקשר שבין ההנאה המינית לגירוי הוויזואלי שבפורנו. ככל שתאונן יותר מול פורנו, כך הקשר הזה יתחזק, וכדי להגיע לאותה הנאה מינית, תצטרך את הדימוי הוויזואלי שראית בפורנו – לצפות בו, לפנטז אותו או לעשות אותו. 

אבל אם אתה נמצא בסיטואציה עם אישה או גבר בשר ודם, בוודאי תרצה ליהנות מהסיטואציה, ולא לעסוק בפנטזיות או בצפייה בסרט פורנו. אתה בוודאי גם מכבד את הפרטנר/ית, אז לא תרצה לשחזר את הדימויים הלא-בהכרח-מכבדים שראית בפורנו. כך בעצם, אין לך את הדימוי הוויזואלי שקשור בקשר חזק להנאה שלך, ונוצר מצב שאתה מתקשה ליהנות, ואולי גם מתקשה לתפקד – כי התרגלת להנאה מינית בחסות הפורנו. 

הבעיה היא כמובן לא באוננות, אלא בשימוש בפורנו (ולא בדמיון העשיר, למשל) לצורך אוננות. אפשר וכדאי לאונן גם בלי פורנו. לטובת המוח, האונות המינית והחברה כולה, עדיף לא להתעצל, ולסנן את הנוכחות של פורנו בחיים.

שיתוף המאמר:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *