תקציב מגדרי למדינת ישראל

תקציב המדינה אינו גזרת גורל ואינו נקי מהעדפות כאלו ואחרות. השינוי יתרחש רק כאשר נתקן את חלוקת המשאבים. תקציב המדינה לא אוהב נשים. במשך שנים הרציתי על כך ופעלתי לשנות את המצב!

בקשתי הראשונה כחברת כנסת מראש המפלגה שלי, ח"כ יאיר לפיד שהתמנה בכנסת ה-19 לתפקיד שר האוצר, הייתה ליישם תקציב מגדרי. כלומר, להגיש את תקציב המדינה כולו בפילוח מגדרי. לצורך כך ביקשתי למנות ועדה לבחינת תקציב המדינה בראיה מגדרית. לשמחתי, בקשתי נענתה והובלתי את החלטת הממשלה שאושרה בפעם הראשונה וחייבה את הגשת תקציב המדינה בפילוח מגדרי. זהו  מהלך פורץ דרך שהתחלנו בשנת 2014 ומאז כל שנה נחשף בפנינו מידע רב, פוקח עיניים, המחדד את מה שדרוש תיקון. 

הדרך לשוויון בחברה הישראלית עוד ארוכה אך אי אפשר שלא לתהות מדוע היא כה ארוכה. הכלי שיישמנו ייתן בידינו כלים משמעותיים לתיקון ולשינוי. ניתוח התקציב מזווית מגדרית יפה שיתקיים בכל דיון על תקציב ומן הראוי שהמדינה ומשרדי הממשלה יהוו מודל לכל הארגונים, העמותות, והקבוצות בישראל.

ניתוח מגדרי של תקציב נדרש, כדי לבחון כיצד מחולקים המשאבים בין נשים וגברים ובאיזה מידה הולמת חלוקת המשאבים את הצרכים וסדרי העדיפויות של שני המינים. ניתוח כזה יושם במדינות מערביות שונות. בכנס הבינ"ל של חברות פרלמנטים מ-100 מדינות שבו הצגתי את מידת יישום הפילוח בישראל, הייתה הסכמה כללית שזהו כלי אסטרטגי לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה. 

תקציב המדינה משקף את המדיניות הכלכלית של הממשלה וככזה הוא כביכול ניטראלי, "עיוור" לסוגיות של שוויון מגדרי. אך האמת היא שהתקציב אינו ניטראלי כלל ועיקר, הוא משקף סדרי עדיפויות כלכליים וחברתיים, ובתוכם גם תפיסות עולם מגדריות, תרבותיות וסטריאוטיפיות. סעיפי התקציב השונים משפיעים על נשים וגברים מקבוצות חברתיות שונות, בשוק העבודה ובתוך המשפחה. כך למשל, עולה ממחקרים שונים כי נשים בישראל משתכרות פחות מגברים, מהוות רוב ממקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, ממקבלי קצבאות הסיעוד ועוד. כמו כן, שירותים ציבוריים כגון: חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ורווחה נצרכים במידות שונות על ידי נשים וגברים. באופן דומה, גם למערכת המס השפעות שונות על נשים וגברים.

כאמור, הוועדה לבחינת התקציב יצאה לדרך בשנת 2013, ובראשה עמדה סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יעל מבורך. הוועדה זימנה גורמים רלוונטיים להצגת עמדותיהם ופנתה לקבלת ייעוץ ממומחים ומומחיות בתחום. הועדה הכירה בכך שאי השוויון המגדרי בישראל נוגע בכל תחומי החיים ונובע בין היתר מהיעדר רגישות לצרכים של אוכלוסיית הנשים על גווניה בחלוקת המשאבים ומהיעדר נכונות לשנות שיטות ודרכי חשיבה מקובלים. הבחינה המגדרית משמשת לזיהוי הטיות מגדריות המשפיעות על הקצאת המשאבים, ומאפשרת לשנות ולהתאים את התקציב המוצע לקידום שוויון מגדרי.

לאחר ליווי הנושא בדיונים וועדה למעמד האישה ולשוויון מיגדרי שעמדתי בראשה, עריכת ימי עיון והדרכה למשרדי הממשלה בשיתוף פעולה יוצא דופן עם מרכז אדוה, תקציב המדינה הגיע לכנסת בפילוח מגדרי לראשונה בשנת 2015. תקציבי המשרדים "הרכיבו" לראשונה משקפיים מגדריות. מהלך זה איפשר מאותה נקודה ואילך לבחון כשלים, ופערים בלתי רצויים ולהתוות מדיניות חדשה, שוויונית. בלא הפילוח המגדרי, לא ניתן לדעת איך מתחלקת העוגה ולמי נשארים הפירורים בהתפלגות תשלומי קצבאות, במלגות ומענקי מחקר, במשתמשים בגופים נתמכים, בתחבורה ציבורית, בתקציבי ספורט ועוד. מהלך נחשוני זה עתיד להוביל לשוויון במדינת ישראל, ויבטיח שקופת המדינה תחולק באופן הגון יותר.

הניתוח המגדרי חושף התקדמות משמעותית במעמדן של נשים, אך הוא גם מעלה כמה עניינים שיש לשפר. כך, לדוגמה, נחשף במשרד לשוויון חברתי, שערך השוויון חרוט בשמו, כי השכר החציוני של גברים עומד על כ- 18,886 לעומת שכרן החציוני של נשים שעומד על כ- 16,656. כך גם התברר כי תקציב משרד הספורט לבני נוער מוקדש ברובו המוחלט לנערים (84%) ורק מיעוטו לנערות (16%).

הדרך לשוויון עוד ארוכה. היא מתחילה בצעדים קטנים ובהם חשיפת ההטיות המגדריות של תקציב המדינה. אני פועלת כל העת לכך שהחלטת הממשלה בנושא התקציב המגדרי תעוגן בחוק, כפי שהומלץ על ידי הוועדה. הציבור זכאי לדעת כיצד נוהגים משרדי הממשלה ביחס לקידום שוויון מגדרי, ואין כמו ניתוח התקציב באופן מגדרי כדי להעיד באופן ברור על עמדותיהם של השרים והשרות. תקוותי היא שלאחר יישום הפילוח המגדרי במלואו והפיכתו לשקוף ונגיש, מודעות הציבור תגבר, ובתורה תתמרץ את המשרדים לאמץ מדיניות של קידום שוויון מגדרי. אמשיך ואפעל למען שוויון בחברה בכלל ובין נשים וגברים בפרט. זה לא רק למען נשים זה לטובת החברה כולה.